רק להשתנה - השירותים באוטובוס הם רק להשתנה. "אם יש לכם צרכים אחרים - אנא הודיע לצוות ונעצור באמצע הדרך" כך אומרת הדיילת של האוטובוס ממש בתחילת הנסיעה.
כן ככה זה באוטובוסים של פרו. אם אתם צריכים "לפצמר", אתם מעקבים 70 איש.
רק להשתנה
אז טיול העוף ממשיך אך מעמד העוף יורד.
בפרו במקום עוף שלם ,אני אוכל אורז סיני מוקפץ עם עוף או עם בקר ואפילו מצאתי עוגיות טובות ללא גלוטן בארקיפה.
אז חזרתי לפרו.
הגעתי לארקיפה שהיא עיר גדולה בפרו אך מאד יפה ומאד קולוניאלית.
יצאתי לטור של יום אחד לקולקה קניון שהוא הקניון העמוק בעולם. ראיתי מלא קונדורים וכמובן שצילמתי 20000 תמונות שלהם.
קונדור
בערב צילמתי את הפלאזה היפה.
כמו כן נהנתי משידורי NBA רצופים בשעות שפויות - אתם מבינים שלא רע לי עד כה.
מארקיפה נסיעה קצרה של 15 שעות חזרה לבירה הענקית לימה.
בלימה בזבזתי זמן בלחפש עם ג'ימי שק שינה הכי זול שיש כי ג'ימי מאמין דגול במחירים ולא באיכות.
עוד בזבוז זמן היה מוזיאון הזהב המגניב ולא בגלל הזהב, אלא בגלל הנשק שיש שם.
מלא רובים ישנים, חרבות, סכינים, קסדות, שיריון אבירים ועוד שטויות שגברים אמיתיים אוהבים.
כמו כן המשך שידורי הNBA הנעימו את זמני בעיר חסרת השמיים.
אחרי יומיים יצאנו אני וג'ימי לאוורס (HUARAZ) שהיא בירת הטרקים בפרו.
התכנון היה 8 ימים בטרק הHUAYHUASH.
בודק את הסחורה המקומית
למישהו בא גיני פיגס?
תצוגת ראשים בשוק באוורס
אחרי יומיים בעיר, קנינו והשכרנו ציוד לטרק.
רצינו לקנות כרטיס אוטובוס לעיירה ממנה יוצאים, אבל לא היה מקום על האוטובוס.
חטפנו ג'ננה. לא רצינו להשאר עוד יום בעיר.
ברגע של יאוש ג'ימי הציע לבחור המקומי יותר כסף בשביל מקום על האוטובוס.
הבחור חייך וצחק, ואז אמר "בטח! זאת פרו! הכל אפשרי".
חשבנו שהוא צוחק עלינו, אבל אחרי שניה, שמות של שני מקומיים נחמקו מהמחברת ובמקומם שמות של שני אנשים ששילמו 2 דולר יותר בתוך המחברת.
אין מה לומר. מדינת עולם שלישית, אבל הפעם לטובתנו.
יצאנו ב4 בבוקר עייפים אך מרוצים למה שאמור להיות אחד הטרקים היפים העולם.
הטרק אכן היה מאד יפה, אך גם קשה מאד. לדעתי הטרק הקשה שעשיתי עד כה בחיי.
כל הטרק בגובה של מעל 4000 מטר. עברנו משהו כמו 6 פסים.
הלילות קפואים (האוהלים בבוקר היו עם קרח).
אני וג'ימי חטפנו קלקול קיבה נחמד באמצע (התחת קפא בזמן פיצמור לילי).
בערב האחרון אכלנו כבש ששחטנו. היה טעים.
חזרנו עייפים אך מרוצים ישר למשחק גמר NBA.
נופי האוויאווש
למחרת, היום באוורס היה בעיקר שתיית מיצים, שייקים, אכילת גלידה, כביסה, צפייה ב3 משחקי כדורגל של מוקדמות מונדיאל של דרום אמריקה.
בקיצור, רקבון מושלם אחרי טרק מעייף.
היום יש עוד משחק NBA ומחר אני נוסע לאקוודור.
כמות ישראלים עד כה - לא הרבה, אבל אחד גאון שפשוט שאל אותי כמה כסף יש לי(הוא לא הבין איך בחור בן 28 יכול להרשות לעצמו ציוד NORTH FACE)
תמונות מארקיפה וקולקה קניון
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157618749726749/
תמונות מאוורס
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157619532154377/
תמונות מהטרק
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157619517922421/
נב
מי שלא ממש מכיר את פליקר - אפשר להגדיל תמונות ואפשר לזוז ימינה ושמאלה בצד ימין למעלה
כן ככה זה באוטובוסים של פרו. אם אתם צריכים "לפצמר", אתם מעקבים 70 איש.
רק להשתנה
אז טיול העוף ממשיך אך מעמד העוף יורד.
בפרו במקום עוף שלם ,אני אוכל אורז סיני מוקפץ עם עוף או עם בקר ואפילו מצאתי עוגיות טובות ללא גלוטן בארקיפה.
אז חזרתי לפרו.
הגעתי לארקיפה שהיא עיר גדולה בפרו אך מאד יפה ומאד קולוניאלית.
יצאתי לטור של יום אחד לקולקה קניון שהוא הקניון העמוק בעולם. ראיתי מלא קונדורים וכמובן שצילמתי 20000 תמונות שלהם.
קונדור
בערב צילמתי את הפלאזה היפה.כמו כן נהנתי משידורי NBA רצופים בשעות שפויות - אתם מבינים שלא רע לי עד כה.
מארקיפה נסיעה קצרה של 15 שעות חזרה לבירה הענקית לימה.
בלימה בזבזתי זמן בלחפש עם ג'ימי שק שינה הכי זול שיש כי ג'ימי מאמין דגול במחירים ולא באיכות.
עוד בזבוז זמן היה מוזיאון הזהב המגניב ולא בגלל הזהב, אלא בגלל הנשק שיש שם.
מלא רובים ישנים, חרבות, סכינים, קסדות, שיריון אבירים ועוד שטויות שגברים אמיתיים אוהבים.
כמו כן המשך שידורי הNBA הנעימו את זמני בעיר חסרת השמיים.
אחרי יומיים יצאנו אני וג'ימי לאוורס (HUARAZ) שהיא בירת הטרקים בפרו.
התכנון היה 8 ימים בטרק הHUAYHUASH.
בודק את הסחורה המקומית
למישהו בא גיני פיגס?
תצוגת ראשים בשוק באוורסאחרי יומיים בעיר, קנינו והשכרנו ציוד לטרק.
רצינו לקנות כרטיס אוטובוס לעיירה ממנה יוצאים, אבל לא היה מקום על האוטובוס.
חטפנו ג'ננה. לא רצינו להשאר עוד יום בעיר.
ברגע של יאוש ג'ימי הציע לבחור המקומי יותר כסף בשביל מקום על האוטובוס.
הבחור חייך וצחק, ואז אמר "בטח! זאת פרו! הכל אפשרי".
חשבנו שהוא צוחק עלינו, אבל אחרי שניה, שמות של שני מקומיים נחמקו מהמחברת ובמקומם שמות של שני אנשים ששילמו 2 דולר יותר בתוך המחברת.
אין מה לומר. מדינת עולם שלישית, אבל הפעם לטובתנו.
יצאנו ב4 בבוקר עייפים אך מרוצים למה שאמור להיות אחד הטרקים היפים העולם.
הטרק אכן היה מאד יפה, אך גם קשה מאד. לדעתי הטרק הקשה שעשיתי עד כה בחיי.
כל הטרק בגובה של מעל 4000 מטר. עברנו משהו כמו 6 פסים.
הלילות קפואים (האוהלים בבוקר היו עם קרח).
אני וג'ימי חטפנו קלקול קיבה נחמד באמצע (התחת קפא בזמן פיצמור לילי).
בערב האחרון אכלנו כבש ששחטנו. היה טעים.
חזרנו עייפים אך מרוצים ישר למשחק גמר NBA.
נופי האוויאוושלמחרת, היום באוורס היה בעיקר שתיית מיצים, שייקים, אכילת גלידה, כביסה, צפייה ב3 משחקי כדורגל של מוקדמות מונדיאל של דרום אמריקה.
בקיצור, רקבון מושלם אחרי טרק מעייף.
היום יש עוד משחק NBA ומחר אני נוסע לאקוודור.
כמות ישראלים עד כה - לא הרבה, אבל אחד גאון שפשוט שאל אותי כמה כסף יש לי(הוא לא הבין איך בחור בן 28 יכול להרשות לעצמו ציוד NORTH FACE)
תמונות מארקיפה וקולקה קניון
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157618749726749/
תמונות מאוורס
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157619532154377/
תמונות מהטרק
http://www.flickr.com/photos/14759652@N02/sets/72157619517922421/
נב
מי שלא ממש מכיר את פליקר - אפשר להגדיל תמונות ואפשר לזוז ימינה ושמאלה בצד ימין למעלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה